N Pain

חוכמה עתיקה

״כאב הוא לא נזק. הוא מסר שאסור לך לפספס״ | המומחית לרפואת שיקום במסר מפתיע חושבים טוב 207 - יהודית כץ מארחת את ד״ר אפרת סוראקיכאב יכול להיות חזק מאוד — גם כשאין שום ממצא בבדיקות. וכאב יכול להעלם — גם כשהפציעה נראית “רצינית”. למה?בפר...

מדהימה

מנהיגות תודעתית - עו"ד רות דיין-וולפנר | הפודקאסט בפרק 238 של הפודקאסט אירחתי את ד״ר מתי הר לב, לפרק בלתי נשכח גם עבורי אישית. היא סיימה תיכון בגיל 16, תואר ראשון בגיל 18, תואר שני בגיל 20. מבחוץ - ילדת פלא ...

טכס הענקת פרס על התרומה החשובה בקידום ידע וטיפול בכאב נוירופלסטי ( נוסיפלסטי) לפזיותרפיסטים המוכשרים מבית החולים השיקומי רעות בת"א, Gadi Bartur , יותם ינאי - פיזיותרפיה וטיפול בכאב כרוני
בכנס הכאב הנוירופלסטי בחיפה אתמול. תודה למארגנים פרופ' פבל גולדשטיין ודר' ניר ברוש. בתמונה מעניקות את הפרס גם דר' טלי סחר ו- ליהי ליסר.

https://www.facebook.com/share/r/1H2tx64jbz/

הגיבו ״רדיאלי״ ואשלח לכם קישור לתרגול המלא🙂 סובלים מכאב בצד החיצוני של המרפק כמו במרפק טניס? מרגישים שריפה או רגישות בגב האמה, חולשה ביישור שורש כף היד או תחושת עומס אחרי עבודה ממושכת עם עכבר ואחיזה חוזרת? ייתכן שהעצב הרדיאלי שלכם מעורב. במצבים של עומסים חוזרים, תנועות יישור חוזרות או מתח כרוני בכתף ובצוואר, העצב הרדיאלי עלול להפוך לרגיש ולגרום לכאב מתמשך. בתרגול נוירודינמיקה לעצב הרדיאלי נלמד לשפר את יכולת ההחלקה של העצב לאורך הזרוע והאמה, להפחית רגישות עצבית ולעבוד בצורה מדויקת ובטוחה שתומכת בשיקום המרפק והאחיזה. התרגול עדין, מבוסס הבנה אנטומית, ומותאם למצבים קלים עד בינוניים. התוכן אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו מחליף אבחון או בדיקה מקצועית. #מרפקטניס #כאב #נוירודינמיקה

🩻*מצאו לי בלט ב-MRI, האם זה הגורם לכאב?*🩻 פוסט מס' 3 בסדרה

👂שמעו סיפור אמיתי- מטופל הגיע לטיפול בעקבות כאב כרוני בגב התחתון המקרין לרגל שמאל, ציין שהוא אובחן ב-MRI עם פריצת דיסק בגב הלוחצת על עצב בגובה L5-S1.

אסביר בקצרה- שכנוצר לחץ משמעותי על שורש עצב בגב (למשל כתוצאה מפריצת דיסק), כאב עשוי להיות מוקרן במורד אותו עצב, כלומר- במורד הרגל באותו הצד של הפריצה.

כשביקשתי מהמטופל לראות את פענוח ה-MRI ראיתי שהוא *צדק וטעה*. צדק כי אכן היתה פריצת דיסק עם לחץ על שורש עצב, אבל טעה- כי הלחץ היה בצד ימין (!) של הגב בלבד (ולא בצד שמאל בו הוא מרגיש כאב). כששאלתי האם כואב לו ברגל ימין אמר שלא, "רק בשמאל".
בדוגמא זו אפשר לזהות 2 תופעות חשובות מאד:
1. תתכן *פריצת דיסק בלי כאב*. 🙃
2. ⁠ייתכן *כאב בלי פריצת דיסק*. ☹️

💀*איך זה הגיוני?*💀
אז כבר שנים רבות שמחקרים מראים שגם לאנשים בריאים שלא סובלים מכאב קיימים ממצאים רבים בבדיקות הדמיה (MRI, CT, אולטרסאונד, רנטגן).

למשל, סקירה גדולה שנערכה על מחקרים כאלה הראתה שבגיל 30, לכ-30%-50% מאנשים שלא סובלים מכאב יש "שינויים ניווניים", בלטים ופריצות דיסק בצוואר ובגב. בגיל 50 זה כבר מופיע אצל 50%-80% מהאוכלוסייה הבריאה, ובגיל 80 אצל כ-80-96% *[1]*.

😨חשוב להבין- זה אנשים *שלא סובלים מכאב*, יש להם בלטים, פריצות, היצרויות ושינויים שחיקתיים, והם בכלל לא יודעים מזה. זה לא מפריע להם. זה שם, קיים ואמיתי, אבל לא גורם לכאב!.

🦿עדויות דומות נמצאו גם במפרקים אחרים: צוואר, כתף, מרפק, ברכיים קרסוליים. ממצאים כמו קרעים או הסתיידות של גידים, שחיקת סחוס, קרעי מניסקוס, קרעי לברום, "דורבן" ועוד, קיימים באנשים בריאים שלא סובלים מכאב(!).

📢חשוב להגיד- יש מספר ממצאים שיופיעו בצילום ויכולים להסביר כאב ממושך, אבל חשוב לדעת שהם נדירים מאד, וברוב מוחלט של המקרים הרופא הסביר יוכל לשלול אותם בבדיקה גופנית ובתשאול קצר.
בנוסף, אם נחבלתי בכתף והרגשתי כאב חד, ובצילום ראו קרע, ישנה סבירות לא מבוטלת שאכן הקרע גורם לכאב. אבל זה לא המצב ברוב מצבי הכאב הכרוני.

❓למה? כי לאורך זמן גוף האדם יודע לתקן נזקים, ליצור פיצויים ולהוריד את רמת הכאב גם אם הפציעה לא נעלמה לחלוטין (אפשר לחשוב על צלקות, שנשארות בגוף לכל החיים אבל לא גורמות לכאב. אז ככה עשוי לקרות גם "מבפנים").

💡עובדה, נמצא כי השכיחות של אותם ממצאים ב-MRI עולה ביחד עם העלייה בגיל, אבל כאב לא שכיח יותר בגיל מבוגר. כמו ששערנו מלבין ועורנו מתקמט בחלוף השנים, כך גם הרקמות הפנימיות שלנו משתנות - וזה נורמלי!

🫢אפילו ישנם עדויות לכך שפריצות דיסק נספגות לאורך זמן *ב-66% מהמקרים*, ונעלמות *[2}*. ובלטי דיסק / שינויים ניווניים- הם כנראה היו שם לפני הכאב ויישארו אחרי שהוא יעבור.

🧠 כאב הוא תופעה מוחית הקשורה בפעילות מוחית לא מודעת, אשר עשויה להתחיל בפגיעה רקמתית אבל לאורך זמן מתנתקת ממנה ברוב מוחלט המקרים.

🤯*ומה עם אותו מטופל כאוב מתחילת הפוסט?* לאחר מספר טיפולים כאבו פחת בצורה ניכרת, ונעלם לאחר מספר שבועות (פריצת הדיסק עדיין שם אני מאמין…).

☂בפוסט הבא אדרש לכמה מיתוסים נפוצים הקשורים בכאב כרוני, כמו למשל השאלה אם הוא נגרם מתנוחה לא נכונה? עומס יתר? חולשת שרירים? שינויי מזג אויר? (רמז- לא בדיוק…).

עד כאן להפעם, אם מכירים אדם שמידע זה יכול לעזור לו- מוזמנים לשתף.
רק בריאות ושבת שלום!🌺

קישורים לפוסטים הקודמים בסדרה:
1 - מבוא - https://www.facebook.com/share/p/1AaApVU2uZ/?mibextid=wwXIfr
2 - חווית הכאב - https://www.facebook.com/share/p/16hspNtGvm/?mibextid=wwXIfr

מקורות:
1. Brinjikji et al, (2015). https://doi.org/10.3174/ajnr.A4173
2. Zhong et al, (2017). Pain physician. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28072796/

***הבהרה***: המידע המופיע בפוסט הינו להעשרת הידע, הוא אינו ייעוץ רפואי אישי ואינו תחליף אליו. אם הינך סובל מבעיה בריאותית כלשהי אנא פנה לגורם הבריאות המוסמך לבדוק אותה.

😡על מודעות רגשית וכאב כרוני 😢 - פוסט מס' 8 בסדרה

🎯 בפוסט הקודם דיברנו על איך סטרס וטראומה יכולים להזין כאב מתמשך, על אף שרוב הסובלים מכאב כרוני לא מאובחנים עם PTSD.

💡 היום נתמקד בתהליך נפוץ יותר: מודעות/הדחקה רגשית — איך הוא מדליק את מנגנון הסכנה המוחי, ומה אפשר לעשות עם זה.

❤🧠 מה זה מודעות רגשית ומהי הדחקה? ❤🧠

🌿מודעות רגשית היא היכולת לזהות ולקרוא בשם למה שאני מרגיש (“כעס”, “אשמה”, “שמחה”...). זו יכולת שמתפתחת עם הגיל ושונה בין אנשים.

🌿כשהמודעות הרגשית נמוכה האדם יכול לחוות מצב רגשי אך ללא מודעות מלאה אליו, מה שלפעמים מכונה "הדחקת רגשות".

🚨מחקרים במדעי המוח אכן מראים שבזמן הדחקת רגשות ישנה עלייה בסטרס גופני והפעלת רשתות סכנה מוחיות ("מנגנון הסכנה"), מה שעלול להתבטא בתחושות לא נעימות בגוף, כאב, וגם סימפטומים אחרים. מנגד, כשאנחנו מודעים לרגשות ישנה הפחתה של כל אלה – כלומר, וויסות של מערכת העצבים [1,2].

🎨למה זה קורה? על פי ההשערה, תפקיד המוח שלנו הוא לנסות כל הזמן לתת פרשנות לתחושות מהסביבה ומהגוף, בין היתר כדי לסווג מה מסוכן ומה בטוח. לכתם עגול בו 2 נקודות תינתן פרשנות של "פרצוף", בין אם הוא אמיתי או מצויר [3].

🎨רגשות הן למעשה פירושים של המוח לתחושות הגוף הפנימיות, ומטרתן לעזור לנו להבין ולתווך אותם לסביבה. כאשר רגש מסוים הינו בלתי-נסבל – המוח, בניסיונו להגן עלינו, עשוי לחפש פרשנות אחרת לתחושות הגופניות- כמו כאב, סטרס, תשישות, חרדה, או דיכאון. מה שמשותף לכל אלה הוא שהם יגרמו לנו להיזהר, לנוח, להישאר "בטוחים", או לבקש עזרה.

🌄אתן דוגמא: 🌄

🏝 לפני כמה שנים הסעתי קרובת משפחה ומשפחתה לנמל-התעופה לפני טיסה לחו"ל. באמצע הנסיעה, ילדתה הקטנה (בת 4), התחילה להתלונן על כאבי בטן. הוריה, בחששם מפני ילדה חולה בטיסה ארוכה, ניסו לברר מה קרה. אם היא אכלה משהו לא טוב? אולי צריכה לשירותים? האם זכרנו להביא תרופה?

😵‍💫לאחר דקות ארוכות של בירורים ותלונות בלתי נפסקות, שאלתי את הילדה אם היא מתרגשת? בכל זאת, טיסה ראשונה לחו"ל. היא שתקה בתגובה, אבל אימה קפצה על הרעיון וסיפרה לה: כמה הגיוני להתרגש מהטיסה... שהמטוס לא מפחיד... שהם יראו הכל מלמעלה... שזה אפילו כיף... ושאמא תהיה איתה כל הזמן. לאחר מס' דקות כאבי הבטן נעלמו כלא היו.

🌵מה (אולי) קרה כאן? 🌵

🌿אצל ילדה בת 4, גיל בו יכולות רגשיות טרם התפתחה במלואן, פחד מפני סכנה אפשרית (טיסה) הוא רגש בלתי-נסבל. על כן, בניסיון להגן עליה, מוחה "הדחיק" את הפחד מחוץ למודעות, מה שהתבטא בכאב בבטן. מרגע שהיא קיבלה פירוש לרגש (פחד מטיסה), היא הצליחה גם לקבל גם מענה אליו מאמא שלה (תיקוף והרגעה), והכאב פחת.

🌵קשר לסטרס וטראומה🌵

🥀כשם שאצל הילדה הדחקה רגשית קרתה בזמן ציפייה לסכנה, לרוב הדחקה רגשית תקרה בקרבת אירועים מלחיצים. גירושים של הורים, מוות/מחלה של אדם קרוב, נידוי חברתי, בן/בעל במילואים, פרידה, פיטורים, מגיפה עולמית, מלחמה שלא נגמרת – בכל אלה המוח עשוי להגן מפני רגשות קשים ע"י הדחקה, מה שיוביל להתפתחות כאב / חרדה / דיכאון או סימפטומים "לא מוסברים" אחרים.

❗יתרה מכך, אם בגיל צעיר למדנו שרגשות מסוימים אינם "בטוחים", יתגבר הסיכוי שמוחנו ידחיק אותם לאורך החיים כשהם יופיעו [4].

😢למשל, אם חונכתי שאסור להראות חולשה, ש"רק בנות בוכות", או שטוב תמיד להיות שמח – ייתכן מאד שבהמשך החיים בזמן חוויות המעלות עצב (פרידה, מוות, דחייה) המוח יפנה להדחקה.

😡מנגד, אם קיבלתי בילדות מסרים שאם אכעס אז יתאכזבו ממני, או שיכעסו עלי אפילו יותר, מה יקרה בהמשך החיים כאשר כעס יופיע? כאשר אחשף לאי-צדק, לפוגענות, או לחדירה למרחב האישי? המוח מניסיונו ינסה להימנע מאותו כעס אותנטי (שמטרתו להגן עלי מפני כל אלה).

🚨 על אף שהדחקה יכולה להיות הגנה אפקטיבית בטווח הקצר, בטווח הארוך היא עשויה לגרום להצפת יתר של "מנגנון הסכנה" המוחי ואיתו לכאב וסימפטומים אחרים.

❗חשוב לציין, אם מדובר באירוע בודד ואם קיימים מספיק גורמי חוסן בחיים, השפעת ההדחקה הרגשית כנראה לא תהיה משמעותית. אבל - אם באותה תקופה יש גם פציעה גופנית, "מנגנון הסכנה" המעורר עשוי להשאיר כאב גם לאחר שהיא מחלימה.

🦵אם אין פציעה אבל קיימים כבר "מעגלי כאב" רדומים - למשל באזור של פציעה ישנה, או איבר שאני תופס כ"בעייתי" (גב / צוואר), ייתכן שהמוח יזהה תחושות "רגילות" מאותו אזור כמסוכנות ויפעיל כאב.

♻ מכאן עשוי להתפתח "מעגל הכאב" הידוע בו הפחד מהכאב מגביר אותו וחוזר חלילה, מה שמוביל לכאב כרוני.

🌵אז מה עושים עם זה? 🌵

אם הדחקת רגשות מגבירה כאב, אזי התהליך ההפוך (הגברת המודעות והביטוי הרגשי) יכול לתרום להפחתתו. ואכן, ישנם טיפולים שמתיימרים לעשות בדיוק את זה [5]:

י🤯 Emotional Awareness & Expression Therapy (EAET) - זוהי שיטת טיפול פסיכולוגי ספציפית לכאב כרוני הכוללת בין היתר תרגול זיהוי וביטוי רגשות הקשורים באירועי חיים מלחיצים. מחקרים מראים השפעה משמעותית לסוג טיפול זה על רמות כאב במגוון מצבי כאב כרוני [6].

💡 למשל, במחקר מבוקר-אקראי שפורסם ב-2024, נמצא כי לאחר טיפול EAET כ-63% חוו ירידה משמעותית בכאב. נוסף על כך, מעל שליש מהמטופלים דיווחו הכאב הפחתה של מעל 50% ברמות הכאב [7].

💆🏾‍♂️אז אני צריך להחליף מטפל?! לא בטוח.

🍁 אמנם בארץ (וגם בעולם), יש מעט פסיכותרפיסטים המוכשרים ב-EAET, אבל מניסיוני ראיתי שאצל מטופלים הנחשפים לתכנים אלה ועושים עבודה עצמית על הבנת הגורמים הרגשיים לכאב, רמת כאבם יורדת. יתרה מזאת, אם הם נמצאים כבר בטיפול פסיכולוגי ומשתפים את הדברים עם המטפל שלהם, הטיפול הופך ליעיל הרבה יותר.

🙏🏼 זהו להיום, אם מישהו שאתם מכירים עשוי להיתרם ממידע זה, אנא העתיקו, צלמו, שתפו, הפיצו...🙂
מאחל חג סוכות שמח ושנה שקטה🌻

**הבהרה: המידע המופיע בפוסט הינו להעשרת הידע, הוא אינו ייעוץ רפואי/פסיכולוגי אישי ואינו תחליף אליו. אם הינך סובל מבעיה בריאותית/נפשית כלשהי אנא פנה לגורם הבריאות המוסמך לבדוק אותה.

קישורים מומלצים:
1) This Might Hurt - סרט דוקומנטרי על טיפול בהבעה רגשית להחלמה מכאב - https://www.thismighthurtfilm.com/
2) ראיון עם ד"ר ג'ון סארנו בתכנית 20/20 - https://youtu.be/7qwFjKYlbf4?si=488rl9Gr1o7WLAV0
3) פודקסט - שיחה עם ד"ר מארק לאמלי על טיפול EAET - https://www.buzzsprout.com/2288446/episodes/16478342-episode-25-dr-mark-lumley-emotional-awareness-and-expression-therapy-for-chronic-pain
4) ספר – "ריפוי הכאב הכרוני" / ד"ר ג'ון סארנו.

מקורות:
1) Toledo et al. Annals of Behavoural Medicine. (2019)
2) Torre et al. Emotion Reviews. (2018)
3) Barrett. How emotions are made: The secret life of the brain. (2017)
4) Lane et al. Psychosomatic Medicine. (2018)
5) Lumley et al. Pain Management. (2021)
6) Abbass et al. Journal of Psychosomatic Research. (2021)
7) Yarns et al. JAMA Netw Open. (2024)

קישורים לפוסטים הקודמים בסדרה:
1 – מבוא - https://www.facebook.com/share/p/1AaApVU2uZ/?mibextid=wwXIfr
2 – חווית הכאב - https://www.facebook.com/share/p/16hspNtGvm/?mibextid=wwXIfr
3 – על ממצאי דימות וכאב - https://www.facebook.com/share/p/1EZJ13Ng2c/?mibextid=wwXIfr
4 – מיתוסים נפוצים בכאב - https://www.facebook.com/share/p/16ZXmYRz4T/?mibextid=wwXIfr
5 – "מעגל הכאב" - https://www.facebook.com/share/p/1ZjpfgrEQu
6 – חיווט המוח מחדש להחלמה מכאב - https://www.facebook.com/share/p/1BLKBs2sqY
7 – על טראומה וכאב - https://www.facebook.com/share/p/16o259KQWN/

How EMDR and the Columns work well together in treating trauma linktr.ee:: https://linktr.ee/drdanratnerCrushing Doubt Membership and Seminars****************************************Learn more about our memberships:https...

בעיות בגידים:

Tendinitis vs Tendinosis vs Tendinopathy: Causes, Symptoms, and Treatment Options In this video, we clarify the differences between tendinosis and tendonitis, addressing common questions about these conditions. We discuss effective tendoni...

מוח, כאב ותפיסת מציאות | עדי דוידוביץ' | Health Through Movement #004 עדי דוידוביץ היא פיזיותרפיסטית משחררת מכאב.לאחר שלמדה תואר ראשון בארץ ותואר שני באוסטרליה, המשיכה את מסעה הייחודי כדי ללמוד איך לעזור לאנשים להיפטר מהכאב שלה...

כאב יכול להוות גם זרקור פסיכולוגי

https://www.instagram.com/reel/DTDRSsSlkW6/?utm_source=ig_web_copy_link&igsh=NTc4MTIwNjQ2YQ==

Nobody wants to hurt. Fear of flaring up is a real barrier. Even when you understand that your body isn’t injured or in danger. Separating pain from damage isn’t always enough. So here’s what to do when you find yourself stuck worrying about what might happen after feared or avoided activities. #flipthescript #fearnot #prediction